מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות
הטבלה הבאה מסכמת את מבצעי היישוב העברי במלחמת העצמאות לפי סדר כרונולוגי. החל מ-26 במאי 1948, מועד הקמתו של צה"ל, אלה הם מבצעים של צה"ל, וקודם לכן אלה מבצעים של הכוחות הצבאיים של היישוב העברי בארץ ישראל.
| מבצעים קרביים | ||||
| שם המבצע | תאריך | תיאור | ||
| נזלת | 18 בינואר 1948 | מבצע של חטיבת אלכסנדרוני שמטרתו הייתה לפוצץ מספר בתים על גבעת שייח חסן בכפר סלמה. במבצע נהרג חייל אחד | ||
| נחשון | 3 באפריל - 15 באפריל 1948 | מבצע רחב היקף של כוחות הפלמ"ח וחטיבות אלכסנדרוני, קרייתי וגבעתי בפיקודו של שמעון אבידן, שהיה נקודת המפנה לטובת היישוב במלחמה עם ערביי ארץ ישראל בתקופה שלפני הכרזת המדינה, בעוד הצבא הבריטי נמצא בארץ. המבצע נועד לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה. נכבשו משלטי הקסטל (בקרב הקסטל) ושער הגיא, כפרים ערביים ומחנות הצבא הבריטי בנחל שורק והועברו 3 שיירות לירושלים הנצורה, אך לאחר תום המבצע נחסמה שוב הדרך לירושלים. | ||
| הראל | 15 באפריל - 21 באפריל 1948 | מבצע של חטיבת הראל שנועד להעביר שיירות מזון והספקה לירושלים הנצורה. במסגרת המבצע הועברו לעיר, בערב פסח תש"ח, בשתי שיירות, כ-900 משאיות. השיירה הראשונה עברה ללא פגע ואילו השנייה הותקפה וספגה אבדות רבות. אלה היו השיירות האחרונות לירושלים, עד סלילת דרך בורמה. | ||
| אברהם | 18 באפריל 1948 | מבצע של הגדוד השני של הפלמ"ח שנועד לפתוח את דרך הגישה אל יישובי הנגב, שנשלטה בידי הכפר הערבי ברייר. שטח סמוך לכפר הוחזק עד להגעת גוף מתיישבים קבוע שייסד את ברור חיל, ב-4 במאי. | ||
| יבוסי | 22 באפריל - 1 במאי 1948 | מבצע של חטיבת הראל בתחומי העיר ירושלים. במהלך המבצע נכבשו שכונות קטמון, המושבה הגרמנית, המושבה היוונית ושכונת שייח' ג'ראח שפונתה על ידי הכוחות על פי דרישת הבריטים, מאחר שבה עבר הנתיב המיועד לצאתו מן העיר, בדרכו לעזוב את הארץ, של הנציב העליון האחרון, סיר אלן קנינגהם. התקפה על מתחם אוגוסטה ויקטוריה נהדפה. מנזר סן סימון נכבש בקרב קשה ועקוב מדם. | ||
| חמץ | 27 באפריל - 1 במאי 1948 | כיבוש יפו. במבצע החל האצ"ל שהוחלפו בהמשך באנשי ההגנה מחטיבות אלכסנדרוני, קרייתי וגבעתי, בפיקודו של דן אבן. | ||
| יפתח | 28 באפריל - 29 במאי 1948 | מבצע רחב היקף בהשתתפות שני גדודי פלמ"ח וגדוד חי"ש (חיל השדה של ההגנה) לשחרור הגליל העליון המזרחי, לקראת הפלישה הצפויה של צבאות סוריה ולבנון. במהלך המבצע נכבש החלק הערבי של העיר צפת. בראש המבצע עמדו מפקד הפלמ"ח יגאל אלון ומפקד העיר צפת, מאיר מיבר. המבצע שהחל ערב הכרזת המדינה, נמשך לאחר פלישת צבאות סוריה ולבנון לגליל והסתיים עם כיבוש מלכיה והדיפת צבא לבנון בחזרה לארצו. | ||
| מטאטא | 3 ו-4 במאי 1948 | מבצע כיבוש השטח שמצפון לכנרת ועד לראש פינה. בוצע בעיקר על ידי הגדוד הראשון של הפלמ"ח. | ||
| כיתור | 4 במאי - 15 במאי 1948 | מבצע של גבעתי לכיבוש השטח שליד המושבות מזכרת בתיה וגדרה בהם הכפרים עאקיר וקטרה. המבצע היווה חלק ממבצע ברק. | ||
| מכבי | 8 במאי - 18 במאי 1948 | מבצע שנערך ערב הכרזת המדינה ונועד לפרוץ את הדרך לירושלים. לטרון נכבשה ופונתה, כאשר אנשי חטיבת גבעתי שהשתתפו במבצע נאלצו לצאת לחזית הדרום עם הפלישה המצרית. | ||
| יובל | 9 במאי 1948 | מבצע של חטיבת אלכסנדרוני לכיבוש כפר קרע בוואדי עארה. הכוח השתלט על חלק מן הכפר אך נאלץ לסגת. | ||
| ברק | 10 במאי 1948 | מבצע של חטיבות גבעתי והנגב לכיבוש האזור שמדרום לרחובות עד באר טוביה. | ||
| גדעון | 11 במאי 1948 | מבצע של חטיבת גולני לכיבוש העיירה בית שאן. | ||
| בן עמי | 11 במאי - 19 במאי 1948 | שחרור הגליל המערבי וכיבוש עכו על ידי חטיבת כרמלי. | ||
| מדינה | 13 במאי 1948 | מבצע של חטיבת אלכסנדרוני, שנערך ערב הכרזת המדינה לכיבוש כפר סבא הערבית (ששכנה מצפון מזרח לכפר סבא). | ||
| קלשון | 14 במאי - 18 במאי 1948 | מבצע של חטיבת עציוני וכוחות אצ"ל ולח"י, שנועד להשתלט על האזורים בירושלים שנסגרו על ידי הבריטים, עם עזיבת הכוחות הבריטיים את העיר. הכוח השתלט על מגרש הרוסים, מנזר נוטרדם, שכונות בקעה וטלביה, אזור תלפיות ומחנה אלנבי ואל-עלמיין הבריטיים, תחנת הרכבת ובית המדפיס הממשלתי. | ||
| נמל | 23 במאי 1948 | מבצע של חטיבת אלכסנדרוני בו נכבש הכפר הערבי טנטורה, אשר לאחר שחרור חיפה נותר הבסיס הערבי היחידי לאורך החוף, באמצעותו התקיים קשר עם לבנון וממנו יצאו התקפות על כביש חיפה-זכרון יעקב. | ||
| בן נון א' ובן נון ב' | 24 במאי - 30 במאי 1948 | שני מבצעים שנועדו לכיבוש לטרון, לפריצת הדרך לירושלים הנצורה ולמשיכת כוחות הלגיון הערבי לקרב בלטרון על מנת להקל את המצור והלחץ על ירושלים. במבצע הראשון, מבצע בן נון א' השתתפה חטיבה 7, חטיבה ממוכנת שהוקמה מיד עם הכרזת המדינה, בפיקודו של שלמה שמיר וגדוד 32 מחטיבת אלכסנדרוני. ההתקפה נהדפה במחיר דמים כבד ונחשבה לתבוסה הכבדה ביותר של צה"ל במלחמת העצמאות. בקרב נפצע מפקד מחלקה בחטיבת אלכסנדרוני, אריאל שרון, לימים ראש ממשלת ישראל. במבצע השני, מבצע בן נון ב', בו נערכה התקפה נוספת על לטרון, השתתפה חטיבה 7 וחטיבת גבעתי. כוח הזחל"מים הצליח לפרוץ אל חצר משטרת לטרון אך נאלץ לסגת לאחר שספג אבדות רבות. לעומת זאת כחלק מההכנות למבצע הצליח הכוח להרחיב פרצה שהפכה לדרך חליפית לירושלים, היא דרך בורמה, אך דרך המלך לירושלים נשארה חסומה. | ||
| פרעה | ליל 25 - 26 במאי 1948 | מבצע של חטיבת הנגב נגד הכוחות המצריים שחנו באזור שדה התעופה של עזה ונגד סוללת תותחים שפעלה מדרום לבית חנון. | ||
| ארז | 28 במאי - 30 במאי 1948 | מבצע של חטיבת גולני לכיבוש השטחים בדרום מזרח עמק יזרעאל ובפיתחה הצפוני של ואדי עארה. במהלך המבצע נכבשו כפרים ערביים וכן תל מגידו ומשטרת לג'ון (כיום כלא מגידו). | ||
| פלשת | 1 ביוני - 3 ביוני 1948 | מבצע של חטיבת גבעתי בצירוף גדוד אצ"ל וחטיבת הנגב לכיבוש אזור יבנה ואיסדוד ותקיפת כוח החלוץ המצרי שהתקדם לאורך החוף. תקיפת הכוח המצרי נכשלה תוך אבדות רבות. יבנה נתפסה ללא התנגדות של ממש. | ||
| מבצע יצחק (הקרב על ג'נין) | 1 ביוני 1948 - 9 ביוני 1948 | מבצע של חטיבות גולני וכרמלי לכיבוש ג'נין. המבצע נכשל תוך אבדות כבדות. | ||
| יורם | 8 ביוני - 9 ביוני 1948 | התקפה ישראלית שלישית על לטרון. במבצע השתתפו חטיבות הפלמ"ח יפתח והראל. גם בקרב זה נכשל צה"ל בניסיונו לכבוש את לטרון, אך הפרצה שהובילה לדרך בורמה הורחבה והושלמה סלילת הדרך ונתיב זה לירושלים נשאר פתוח. | ||
| אנ-פאר | 8 ו-9 ביולי 1948 | שם המבצע הוא קיצור של "אנטי פארוק" (מלך מצרים). מבצע של חטיבות גבעתי והנגב שנועד לפריצת הדרך לנגב ולכיבוש משטרת עיראק סואידן. נכבשו כפרים ערביים ומוצבים מצריים, אך משטרת עיראק סואידן לא נכבשה והדרך לנגב לא נפרצה. | ||
| ברוש | 9 ביולי - 18 ביולי 1948 | מבצע לסילוק ראש הגשר הסורי באזור משמר הירדן, בהשתתפות כוחות חטיבת כרמלי וחטיבת עודד. הכוח חצה את הירדן אך נהדף, בקרבות עקובים מדם, על ידי כוח סורי שהסתייע בכוחות שריון, ארטילריה ואוויר. | ||
| דקל | 9 ביולי - 18 ביולי 1948 | מבצע התקפה ישראלי של חטיבת גולני, חטיבת כרמלי וחטיבה 7, בגליל המערבי והתחתון, ב"קרבות עשרת הימים", שנערכו בין ההפוגה הראשונה להפוגה השנייה. הכוח בפיקודו של חיים לסקוב לחם בכוחות צבא ההצלה של פאוזי אל קאוקג'י וכבש את הערים שפרעם ונצרת והכפרים הערביים שבסביבתן. | ||
| דני | 9 ביולי - 19 ביולי 1948 | מבצע בפיקודו של יגאל אלון לכיבוש האזור שממזרח לתל אביב, לוד ורמלה, ולהרחבת פרוזדור ירושלים. אחד מהגדולים במבצעי צה"ל במלחמת העצמאות. במבצע השתתפו כוחות חטיבת הראל, חטיבת יפתח וחטיבה 8. כן נטלו חלק במבצע כוחות מחטיבות אלכסנדרוני וקרייתי. מטרה אחרת של המבצע, לכבוש את לטרון, נכשלה. | ||
| בתק | 11 ו-12 ביולי 1948 | מבצע של חטיבת אלכסנדרוני לכיבוש מגדל צדק, ראש העין הערבית ולהרחקת הצבא העיראקי מפתח תקווה ומקורות הירקון. | ||
| קדם | 17 ביולי 1948 | מבצע של חטיבת עציוני וכוחות אצ"ל ולח"י לפריצה לעיר העתיקה בירושלים. הכוונה הייתה לפרוץ את החומה באמצעות מתקני נפץ מיוחדים (קונוסים), אך השיטה לא עבדה, המבצע נכשל והכוחות נסוגו. | ||
| מוות לפולש | 17 ו-18 ביולי 1948 | מבצע של חטיבת הנגב וחטיבת גבעתי שנערך במטרה לפרוץ את הדרך לנגב כקביעת עובדה לקראת ההפוגה המתקרבת. ההתקפה על משלטי כאוכאבה, חוליקאת (חלץ) ובית עפה נכשלה והכוחות נסוגו. | ||
| שוטר | 24 ו-25 ביולי 1948 | מבצע של חטיבת אלכסנדרוני בסיוע כוחות מחטיבות גולני וכרמלי שנערך בהפוגה השנייה, במסווה של פעולה משטרתית, לכיבוש מובלעת ערבית של שלושה כפרים (עין אל ע'זאל, ג'בע ואג'זים), ובהם כוחות ערביים מקומיים, חילים עיראקיים ועריקים בריטיים, אשר חלשה על כביש החוף הישן מחיפה לזכרון יעקב וגרמה לחסימתו על הכרמל. בקרב קשה לא הצליחו הכוחות לכבוש את המובלעת, אך משחודשה ההתקפה נתברר כי הכוחות הערביים ותושבי הכפרים ברחו מהם. כביש החוף נפתח. שלושת הכפרים הנטושים הם כיום המושבים עין איילה, גבע כרמל וכרם מהר"ל וכן מצפה עופר. | ||
| גי"ס | 28 ביולי - 30 ביולי 1948 | מבצע של חטיבות גבעתי, יפתח והנגב וכוח טנקים מחטיבה 8, ששמו הוא ראשי התיבות של "גבעתי", "יפתח" ו"סרגיי" (כינויו של נחום שריג מפקד חטיבת הנגב). המבצע נועד לפרוץ את המצור על הנגב, לאחר שהמצרים חסמו בעת ההפוגה מעבר שנפרץ במבצע מוות לפולש. הכוח לא הצליח לכבוש את פלוג'ה ועיראק אל-מנשייה. בוצע שלב שני למבצע בו הועברו שיירות לנגב מבלי לכבוש שטחים. | ||
| סעודה שלישית[דרוש מקור] | 17 באוגוסט 1948 | מבצע לילי של חטיבת עציוני. גדוד בית חורון, בפיקוד מאיר זורע, לכיבוש ג'בל מוכבר (ארמון הנציב) בירושלים. המבצע הצליח בחלקו אך בבוקר למחרת קיבלו הכוחות פקודת נסיגה לחוות הלימוד. נהרגו 14 לוחמים. | ||
| יואב | 15 באוקטובר - 22 באוקטובר 1948 | מבצע רחב ממדים בפיקודו של יגאל אלון, בו נטלו חלק כוחות רגלים של חטיבות גבעתי, יפתח, הנגב ועודד בליווי כוח שריון של חטיבה שמונה לפריצת הדרך לנגב הנצור. במסגרת המבצע נכבשו איסדוד, מג'דל (כיום אשקלון), בית ג'וברין, ניצנים יד מרדכי ומשלטי חוליקאת. גולת הכותרת של המבצע הייתה כיבוש בירת הנגב, העיר באר שבע מידי המצרים (חלק זה נקרא מבצע משה). כוחות מצרים כותרו, עד לתום המלחמה בכיס פלוג'ה, האזור בו הוקמה לימים קריית גת. חיל האוויר הפציץ את עזה וחיל הים הטביע את אניית הדגל של חיל הים המצרי, "האמיר פארוק". | ||
| אגרוף | 15 באוקטובר - 20 באוקטובר 1948 | מבצע של חיל האוויר, בפתיחת מבצע יואב, להפצצת הכוחות המצריים בחזית הדרום, כולל הפצצת מג'דל (כיום אשקלון), עזה ובאר שבע. | ||
| ההר | 18 ו-19 באוקטובר 1948 | מבצע של חטיבת הראל בצירוף כוחות מחטיבת עציוני וחטיבת גבעתי, שנערך במקביל למבצע יואב. במהלך המבצע הורחבה שליטת צה"ל בפרוזדור ירושלים ונכבש אזור עמק האלה והשטח שעליו הוקמה לימים העיר בית שמש. | ||
| יקב | 21 ו-22 באוקטובר 1948 | מבצע חטיבתי מלא של חטיבת עציוני בפיקודו של משה דיין לכיבוש רכס בית ג'אלא שמדרום לירושלים ולפריצת הדרך לגוש עציון והר חברון מידי הצבא המצרי, שכוחותיו, שהגיעו מבאר שבע, שלטו על אזור זה. הכוח לא הצליח במשימתו כיוון שמקלע אחד חסם את גדוד מוריה בעליה להר והמבצע הופסק. בכל זאת נכבש שטח קטן מדרום לירושלים. | ||
| יעל | 23 באוקטובר 1948 | מבצע של חטיבת כרמלי להסרת המצור מקיבוץ מנרה בגליל העליון, שהוטל על ידי כוח מצבא ההצלה ממשלט שחלש על הקיבוץ. המבצע נכשל ומנרה שוחררה רק במבצע חירם. | ||
| חירם | 28 באוקטובר - 31 באוקטובר 1948 | מבצע רחב היקף בפיקודו של משה כרמל לגירוש צבא ההצלה של פאוזי אל קאוקג'י מצפון הארץ. במבצע השתתפו חטיבות כרמלי, עודד וחטיבה 7 ונטלו בו חלק פלוגה צ'רקסית ופלוגה דרוזית. נכבשו לב הגליל והגליל העליון, כולל סאסא, מלכיה, עילבון, תרשיחה ומראר. הכוח חדר ללבנון עד לנהר הליטני. כוחות צבא ההצלה הובסו ופאוזי אל קאוקג'י נמלט מן הארץ. | ||
| לוט | 23 בנובמבר 1948 | מבצע של חטיבת הנגב לפריצת ההסגר על סדום הנצורה. הכוחות הירדניים נסוגו ללא קרב. | ||
| אסף | 5 בדצמבר 1948 | מבצע של חטיבה 8 וגדוד 13 מ'גולני', בו סולקו נקודות אחיזה מצריות בנגב המערבי. | ||
| התחלה | 26 בדצמבר 1948 | מבצע של חיל הים, בו פוצצה מסילת הברזל מעזה למצרים, בקטע שבין רפיח לאל עריש, על ידי כוחות חבלה שהונחתו משתי ספינות. | ||
| חורב | 22 בדצמבר 1948 - 7 בינואר 1949 | מבצע מן הגדולים במלחמת העצמאות, בפיקודו של יגאל אלון, לגירוש הכוח המצרי מתחומי מדינת ישראל. במבצע השתתפו חטיבות גולני, הראל, הנגב, אלכסנדרוני וחטיבה 8 המשוריינת. במבצע נטל חלק חיל האוויר שביצע מאות גיחות הפצצה והפיל בקרבות אוויר 3 מטוסים מצריים וכן 5 מטוסים בריטיים שחדרו לתחום ישראל. צה"ל הצליח להשתלט על הנגב המערבי, לנתק את הצבא המצרי שברצועת עזה ולחדור לתחום חצי האי סיני עד לאל עריש. בלחץ האמריקאים הורה דוד בן-גוריון ליגאל אלון להסיג את הכוחות חזרה לתחום ישראל. במבצע זה נסתיימה הלחימה בחזית המצרית במלחמת העצמאות. | ||
| חיסול | 28 בדצמבר 1948 | מבצע בהשתתפות חטיבת אלכסנדרוני שנערך במקביל למבצע חורב ונועד לחסל את כיס פלוג'ה. המבצע נכשל תוך אבדות רבות ובנוסף חמישה מאנשי הכוח נלקחו בשבי על ידי המצרים. כיס פלוג'ה נתפנה רק לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק עם מצרים. | ||
| עוז | 2 בינואר 1949 | מבצע של חיל הים שמטרתו הייתה לחזור על פעולת מבצע התחלה ולפוצץ את מסילת הברזל מעזה למצרים בקטע שבין רפיח לאל עריש. הכוח הונחת משתי ספינות אך נתגלה על ידי המצרים, התחולל קרב והכוח נסוג מבלי לפוצץ את המסילה. | ||
| ייצוב | 8 במרץ 1949 | מבצע של חיל הים וחטיבת אלכסנדרוני, שנערך במשולב עם מבצע עובדה, לכיבוש אזור עין גדי ומצדה. כוחות אלכסנדרוני הונחתו לחוף עין גדי מסירות ואסדות חיל הים שהפליגו ממפעל האשלג בסדום, והשתלטו על אזור עין גדי ומצדה ללא התנגדות. | ||
| עובדה | 5 במרץ - 10 במרץ 1949 | המבצע שסיים את מלחמת העצמאות. מסע כמעט ללא התנגדות וללא נפגעים לכיבוש הנגב הדרומי, הערבה ואילת להענקת מוצא לים סוף למדינת ישראל. במבצע השתתפו חטיבות גולני, אלכסנדרוני והנגב. המבצע הסתיים בהנפת דגל ישראל מאולתר, הוא "דגל הדיו" באום רשרש (כיום אילת), על ידי אברהם אדן (ברן), לימים אלוף בצה"ל. | ||
| מבצעי הטסת נשק ואספקה | ||||
| שם המבצע | תאריך | תיאור | ||
| חסידה | 31 במרץ - 1 באפריל 1948 | מבצע להטסתו, הנחתתו, פריקת הנשק, תדלוק והמראה של מטוס תובלה C-54 סקיימאסטר ארבעה מנועי שנחכר מחברה אמריקאית. כינויו של המטוס היה "בלק-1" הנחיתה הייתה במנחת חירום בריטי נטוש ליד הכפר בית דראס בשעות הלילה בעזרת תאורת מסלול מאולתרת. זה היה המשלוח הראשון של נשק שנרכש בצ'כוסלובקיה. המשלוח יצא משדה התעופה הצ'כי בז'אטץ (אנ') ששמו המבצעי היה "עציון". הנשק פורק והועבר עוד בליל הנחיתה ליחידות שעמדו לפתוח במבצע נחשון והיה בין הגורמים שהכריעו בקרב זה, שהיה תפנית ראשונה לטובת היישוב במלחמתו נגד ערביי ארץ ישראל. | ||
| בלק | 31 במרץ - 12 באוגוסט 1948 | מבצע "הרכבת האווירית" שהתחיל במבצע חסידה. המשלוחים שיצאו מבסיס "עציון" בצ'כוסלובקיה, כללו מאות טונות של ציוד ונשק, לרבות מטוסי קרב מסוג אוויה S-199, גרסה צ'כית של מסרשמיט Bf 109. במסגרת המבצע נחתו בבסיס "עציון" לחניית ביניים מטוסים שנרכשו בארצות הברית, לרבות 3 מפציצים כבדים מסוג B-17 מבצר מעופף. אחד מהם הפציץ ב-15 ביולי 1948, בדרכו לארץ, את קהיר. | ||
| אבק | 19 באוגוסט - 10 באוקטובר 1948 | מטרת המבצע הייתה העברת כח אדם, אמצעי לחימה ואספקה כללית לנגב הנצור באמצעות מטוסי חיל האוויר. שם המבצע ניתן בעקבות האבק הרב שליווה את נחיתת והמראת המטוסים על המסלול המאולתר שהוכשר ליד קיבוץ רוחמה. | ||
| ולוטה | ולוטה 1: ספטמבר 1948, ולוטה 2: דצמבר 1948 | העברת מטוסי ספיטפייר שנרכשו בצ'כוסלובקיה בטיסה לישראל דרך יוגוסלביה. | ||
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת מערכות ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ד-1994, עמ' 81 - 295.
